top of page

התמכרות והפרעת קשב וריכוז

תמונת הסופר/ת: אתי אלהרראתי אלהרר

קשר הדוק בין הנטייה להתמכרויות לבין הפרעת קשב וריכוז

כמאמנת לאוכלוסיית בעלי הפרעת הקשב אני רואה חשיבות רבה לדבר על נושא זה ולהציף אותו לתודעה.

במאמר זה אנסה לגעת בנושא רחב וחשוב זה ולהסבירו, זו תהיה נגיעה קלה בלבד אך מאוד חשובה.


כשאנו שומעים על אנשים מכורים נדמה לנו שמדובר אנשים השייכים לקבוצות 'קצה' בחברה, לשוליים החברתיים והנחשלים שאין לנו שום קשר אליהם, אך המציאות היא אחרת מסביבנו ואולי אף אצלנו בבית ישנם אנשים מכורים לסוגים שונים של התמכרויות.

התמכרות והפרעות קשר וריכוז

התמכרות איננה רק לסמים קשים ואלכוהול

היא גם לעישון סיגריות, קנאביס, אוכל, קניות, מסכים, הימורים, פורנו וריגושים, לכל דבר אפשר להתמכר. כל אחד מאתנו נמצא איפשהו על הספקטרום של אובדן שליטה מסוימת.


כולנו מכירים מצבים שבהם תכננו לקנות חולצה אחת בלבד ובסוף יצאנו עם שלל שקיות או הבטחנו לעצמנו שנאכל רק קוביית שוקולד אחת ובסוף חיסלנו את כל החפיסה, כך גם עם מסכים, אמרנו שניכנס לפייסבוק ל-5 דקות רק בכדי לראות מה חדש היום והופ נעלמו להן שעתיים...ויש עוד דוגמאות רבות.


כל אלו הן רצף התנהגויות, שכל אחד מאתנו יכול למצוא את עצמו באיזשהו קושי לשלוט בהן, אך כאשר זה הופך לתלות, להתנהגות כפייתית, חסרת רסן ומעצורים וגוררת 'מחירים', זוהי התמכרות.


קיימות סיבות רבות מדוע אנשים שותים אלכוהול, לוקחים סמים, מעשנים מריחואנה וכדו', הסיבות השכיחות הן לשם תענוג רגעי, להתאים לקבוצה ולהשתחרר, מנגד קיימת הנחה מעמיקה נוספת הסוברת שהם עושים זאת כטיפול עצמי - להימלט מכאב, לרפא הרגשה רעה, להקל על תחושות של הערכה עצמית נמוכה ובמקרים קשים, בריחה מזיכרונות טראומה.


אצל בעלי הפרעת קשב נפגוש את ה'טיפול העצמי', כאשר ההפרעה אינה מאובחנת. בהיעדר אבחנה, הם חשים רע מבלי לדעת מדוע, ישנם החשים דיכאון, רוגז, דאגה, תחושה של ריק, ניכור וחוסר נינוחות. תחושות קשות שכשאינן מודעות ואינן מטופלות, הן מובילות לעיתים להתמכרות מתוך רצון לטיפול עצמי.


מהו הקשר?

לבעלי הפרעת התמכרות ולבעלי הפרעת קשב קיימים סימנים זהים ומשותפים: היפראקטיביות, אימפולסיביות, חיפוש אחרי ריגושים ואתגרים.

בשני סוגי ההפרעות אלו יש צורך פנימי בהעלאת הדופמין* במוח ולאחר מכן מתעורר רצון לצרוך ממנו עוד ועוד ועוד, מה שמוביל להעלאת הסיכון להפוך להתמכרות.

חשוב להדגיש: לא כל מי שיש לו הפרעת קשב יהפוך למכור!! לא כל משתמש, הוא משתמש לרעה או מכור!! ההתייחסות במאמר זה, הינה להתנהגות קיצונית, חסרת שליטה ומעצורים ולאוכלוסיית הסיכון שנדבר עליה בהמשך, יחד עם זאת, חשוב לציין - להפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת בגיל מוקדם קיים סיכוי לא מבוטל שיצטרפו אליה בהמשך בעיות נוספות שאינן קשורות אליה, כגון: דיכאון, מצבי רוח, הפרעות אכילה והתמכרויות.


שכיחות

בישראל בכל רגע נתון 1 מתוך 10 אנשים מתמודד עם התמכרות.

50% מהם התמכרות לחומרים (סמים, אלכוהול) מתוכם 25% מכורים לניקוטין.

50% מהם התמכרות להתנהגויות (משחקי מחשב, הימורים, פורנו וכד).


שכיחות בקרב בעלי הפרעת קשב:

  • 25% מהמכורים לסמים ובין 25-50% מהמכורים לאלכוהול, מאובחנים כבעלי הפרעת קשב.

  • 27% מבני נוער עם הפרעת קשב סובלים גם מהפרעה של שימוש בחומרים, בקרב מבוגרים 60%.

  • בני נוער עם הפרעת קשב מתחילים להשתמש בגיל צעיר יותר (כשנתיים) לפני בני גילם שאינם מאובחנים.

  • הם עושים מהר יותר מעבר לשימושים בחומרים נוספים וחזקים יותר מבני גילם ומהר יותר הופכים ממשתמשים למכורים.

נתונים אלו מראים את השפעת הפרעת הקשב על הפרעת התמכרות.


למה זה קורה?

כדי להבין איך מגיעים למצב של התמכרות, יש להבין את מבנה המוח וכיצד הוא משפיע על הסימפטומים המאפיינים הפרעות אלו.


מבנה המוח:

במוח הפנימי שלנו קיימות 2 מערכות השולטות ומפעילות אותנו: מערכת הגמול והאונות המצחיות.

מערכת הגמול: היא מעין תוכנה במוח שמפעילה אותנו באמצעות הפרשת מתווך כימי שנקרא: דופמין.

האונות המצחיות: הן האונות החושבות ותפקידן לווסת ולבלום.

2 מערכות אלו אמורות לעבוד בסנכרון אחת עם השנייה ובזכותן ננהל חיים תקינים.


הבעיה מתחילה, כאשר יש חוסר איזון בין 2 מערכות אלו, כלומר:

מערכת הגמול – בכל פעם כשאנו עושים משהוא טוב אומרת לנו: יופי, תמשיכו כך ומתגמלת אותנו בהזרמת דופמין למוח, אך כשהיא לא עובדת, אין הפרשה של חומר חשוב זה ונוצר חוסר ומאחר ואנו חייבים אותו כי אי אפשר לחיות בלעדיו, אז נחפש אותו במקורות חיצוניים (בחומרים ובהתנהגויות).

והאונות המצחיות, תפקידן לחשוב ולווסת אותנו כשאנו עושים משהו לא טוב, תפקידן לעצור אותנו ולומר: היי, תעצרו רגע, זה לא בסדר.,זוכרים את המחיר ששילמתם בפעם הקודמת.... כשהן לא עובדות הן לא עוצרות אותנו.


לצורך המחשה, אם נדמה את המוח לרכב, זה כמו ללחוץ על פדל הגז כל הזמן, ללא הרף וכשבולמים אז מערכת הברקס לא עובדת ולכן כל הזמן נחפש עוד חומרים, עוד התנהגויות, עוד דופמין... ואז נראה התנהגויות בעיתיות עד להתמכרויות.


הדופמין ובעלי הפרעת קשב:

חוסר איזון בין שתי מערכות אלו נפגוש אצל בעלי הפרעת קשב. בגלל בעיה במערכת ההולכה העצבית יש להם מעט דופמין ומעט אדרנלין הנדרש להגברת יכולת הריכוז החשוב מאוד להצלחה בתפקוד היומיומי, על כן כל הזמן יש להם צורך להעלות את הדופמין והאדרנלין והם עושים זאת באמצעות חיפוש ריגושים, חיפוש הסחות, סיכון והתרגשות, אותן הם מוצאים בנקל בחומרים ובהתנהגויות.


תסמיני הפרעת הקשב לצורך הבנת הקשר להתמכרויות:

כדי להבין את כל הבעיות שבעלי הפרעת קשב נקלעים אליהם כמעט בכל תחום בחייהם ולהבין מדוע הם כל כך מועדים להתמכרות, להתנסות ולשימוש לרעה בחומרים, אציג בעיה חשובה שאחראית על קיומן של יתר הקשיים הנלווים:

בעיה בריסון עצמי. או במילים מקצועיות : איניהיביציה ניהולית, בעיה זו באה לידי ביטוי בהיפראקטיביות (מוטורית ומילולית) בלהחזיק קשב לאורך זמן ובאימפולסיביות.


לצורך הנושא שלנו, חשוב שנבין מהי האימפולסיביות וכיצד היא נוכחת בחייהם, האימפולסיביות באה לידי ביטוי בכמה צורות:

קוגניטיבית: קבלת החלטות מהירה מאוד מבלי מחשבה והבנת ההשלכות הקצרות וארוכות הטווח.

במוטיבציה: העדפה תמידית ועקבית של רווח קטן ומידי על פני רווח גדול וארוך טווח - סיפוק מידי.

רגשית: קושי בוויסות ובעיבוד רגשות, ויסות עצמי מאפשר לנו לצפות את העתיד, לארגן את ההתנהגות ואת הפעולות לקראתו, אך לאדם עם הפרעת קשב יש קושי בזה. התוצאות המידיות הן שמנחות אותו בבחירותיו, הוא צופה קדימה יומיים לכל היותר, יש לו היעדר חשיבה על תוצאות הפעולות העתידיות, הוא מתקיים בכאן ועכשיו ולכן הוא מעדיף רווחים מידיים על פני רווחים עתידיים.


סוגי התמכרויות:

התמכרות לקנאביס:

קנאביס הוא צמח סם, הוא מכיל חומרים פעילים פסיכואקטיביים שמשפיעים על המוח, בשם קנביאואידים, אחד החומרים הדומיננטיים ביותר הוא - THC, החומר הממסטל, זה שאחראי לתחושת היי, לנטייה לצחוק, למחשבות יצירתיות ומקוריות.


אנשים שמשתמשים מעידים שהוא מסייע להם:

  • ריכוז: כשהם מסטולים הם מצליחים להתרכז הרבה יותר טוב.

  • רגשות: מסייע לווסת ולהתמודד עם רגשות.

  • התנהלות יומיומית: ליצור ולשמר ויסות בקרה עצמית - התנהלות בזמן ובמרחב.

  • מסייע בשינויים ובמעברים (ממשימה אחת לאחרת).

  • מערכות יחסים: ליצור, לשמר ולהתנהל בתוך מערכות יחסים.

  • ביטחון עצמי: נותן תחושת ערך וביטחון עצמי נוחים.

אין ספק שהקנביס עוזר קצת להתמודד עם הסימפטומים של הפרעת הקשב...


התמכרות לניקוטין:

עישון היא מחלה של גיל ההתבגרות.

לבני נוער עם הפרעת קשב יש סיכוי של פי 2.1 להתחיל לעשן מוקדם לעומת בני גילם שאינם מאובחנים, נתון זה מדאיג ובעל משמעות גדולה לאור העובדה שככל שמתחילים לעשן בגיל מוקדם כך גדל הסיכוי להתמכרות ועמו גדל הקושי להיגמל.

הנתונים מראים : 2 מתוך 3 שעישנו בנעורים, התמכרו לעישון. אך רק 1 מתוך 5 הצליח להיגמל.

ההשפעות ההרסניות של עישון סיגריות על הבריאות הגופנית ידועות לכל, אך חשוב לדעת שיש השפעות שאינן קשורות לבריאות.


נער צעיר שמתחיל לעשן:

  • בדרך כלל עושה זאת מתוך ריצוי סביבתי, להיות אחד מהחברה...

  • לרוב הוא מסתיר זאת מההורים.

  • מבריז מהשיעורים לטובת פינת עישון שבדרך כלל נסתרת מהשגחת מבוגר, מה שמגדיל את הסיכוי להתנהגויות מסוכנות.

  • הוא צריך מזומנים בכדי לרכוש סיגריות.

  • יש ירידה במינון פעילות גופנית ובתחביבים.

  • נער מעשן, הסיכוי שלו להתחיל לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים עולה בצורה משמעותית לעומת נער שלא מעשן.

  • מחקר שנעשה מצא השפעה נוספת, עקיפה אבל קיימת - מעשנים שמעשנים מעל חפיסת סיגריות ליום נמצאו כבעלי מנת משכל נמוכה מאלו שאינם מעשנים **.


הניקוטין הוא חומר בעייתי אך הוא מסייע בירידה ובהקלה בתסמיני הקשב, הוא משפר דיכוי התנהגותי, מקל על תסמיני אימפולסיביות ומגביר את השליטה בהתנהגות.


ניקוטין והמוח: הניקוטין יודע להיקשר היטב ל- 2 האזורים החשובים במוח: אזור ההנאה (מערכת הגמול) - שם זורם הדופמין שגורם להרגשה טובה ואזור הריכוז (האונות החושבות) - שם זורם האדרנלין שעוזר לריכוז.

המוח רוצה הרבה מההנאה ומהריכוז וכך מתחילה ההתמכרות.


התמכרות למשחקים ולמסכים

גם כאן נראה את הפרעת הקשב כגורם שכיח בהתמכרות, מאפיינים משותפים: אימפולסיביות, קושי בניהול וויסות רגשות וחוסר יכולת פרו חברתית ומאפיינים אלו מחמירים בעקבות שימוש מוגזם.

האינטרנט הוא פלטפורמה להמון דברים, העולם הווירטואלי מייצר זמינות ונגישות, הרבה פעולות יומיומיות שלנו עוברות דרך המסך: צורכים מידע, קניות, עבודה, לומדים, תקשורת בזום, משחקים, טלוויזיה, רשתות חברתיות ועוד.

בתוך כך יש לכלול את ההתמכרות להימורים ולפורנוגרפיה, שני סוגי הימורים שיש לדבר עליהם בהרחבה בנפרד.


משחקי וידאו ומחשב

הם לא רק פאן, הם גם אתגר ואתגר מגיע עם קושי .

משחקי המחשב מאתגרים את המוח *** ומוח שנמצא באתגר מייצר דופמין וככל שיפריש יותר ההרגשה טובה יותר, משפר את יכולת הריכוז ומעניק תחושת נוחות ואז רוצים עוד ועוד וככל שנשחק יותר, נתמכר יותר.

אין הגדרה מדויקת כמה שעות ביום נחשב התמכרות, אבל אם הילד לא מתפקד, לא פוגש חברים, לא מוכן לעשות שום פעילות חוץ מהמשחק, יש קושי להוציא אותו ממשחק וכשיוצא מהמשחק אינו רגוע ואפילו עצבני (קושי במעברים), יש מריבות...אלו נורות אזהרה אדומות.


אכילה והתמכרות BING EATING

השפע הקיים מאפשר לנו לעשות שימוש לרעה גם באוכל, 50% מהסובלים מהתמכרות לאוכל מאובחנים כבעלי הפרעת קשב, גם כאן נראה את 2 המערכות שבמוח - מערכת הגמול שמפרישה דופמין ואומרת לו: תאכל ותשתה עוד ועוד ואת האונות המצחיות שאומרות לו: עצור, יש מחיר, וכפי שהסברתי לעיל כשיש חוסר איזון בן 2 מערכות אלו נראה איבוד שליטה שעשוי להוביל להתמכרות.


הקשר בן התמכרות זו להפרעת קשב נמצא במאפיינים המשותפים: האימפולסיביות (יכולת פחותה לאיפוק) ובוויסות הרגשי - עיבוד רגשי של מה קורה לי.


אלו חלק מסימני ההתמכרות:

  • אוכלים לעיתים קרבות מאוד גם שלא מתוך רעב.

  • בכמויות גדולות וללא שליטה.

  • אכילה מהירה עד שמרגישים רע.

  • אכילה למרות שזה מזיק בריאותית וגורם לבעיות בינאישיות.

  • אחר כך תחושות אשמה גדולות.

  • בניסיונות לעצור חווים תסמיני גמילה.


התמכרות לקניות

התמכרות לקניות היא חוסר יכולת לשלוט בדחף לבצע רכישות וקניות, יש הטועים לחשוב שמדובר רק בקניות בגדים, הנעלה ,תיקים וכיוצ'ב, מה שמכונה שופינג, אך לא כך הוא, מדובר ברכישות של כל דבר הניתן לרכישה וכיום בעידן הטכנולוגי המפותח בו הכול זמין ונגיש המעבר מקניות מבוקרות ומתוכננות לבלתי נשלטות, הוא מהיר וקל.


התמכרות זו שייכת אף היא לקטגוריה של התמכרות התנהגותית ויש המאבחנים אותה כהפרעה נפשית שנגרמת פעמים רבות כתוצאה מטראומה נפשית או חוסר ביטחון, מתח, חרדה ועוד.

התמכרות לקניות באה למלא את החסך ולגרום תחושה של ערך, של הישגיות ושל שוויון.

גם כאן נמצא את מעגל הקסמים המרושע: מערכת הגמול המתגמלת בדופמין ומעניקה תחושת אופוריה נעימה בעת מסע הקניות המתחלפת בתחושת אכזבה, כישלון, אשמה, תחושות קשות הגוררות צורך נוסף לשחזר את תחושת האופוריה הנעימה והמרגיעה ואז שוב מתחיל מסע קניות נעים שמסתיים בתחושות קשות.

שכיחות: מחקרים מדברים על כ 5% מהאוכלוסייה, רובם בסוף גילאי העשרה ומאופיינת בעיקר בנשים.

פעמים רבות, נראה בהתמכרות זו מכורים השקועים בחובות כספיים אדירים .


התמכרות היא מחלה של המוח וככזאת היא בן הגורמים המובילים ביותר לנכות ולמוגבלות, לא משנה באיזה סוג התמכרות מדובר, משפחה שיש בה מכור היא משפחה במצוקה ומשלמת מחיר יקר – משפחתי וכספי.

ואם יש מקרה של התמכרות להימורים ולפורנו, המצב חמור עוד יותר.


מיהם אוכלוסיית הסיכון?

כפי שכתבתי לעיל , לא כל בעלי הפרעת קשב הם משתמשים לרעה או מכורים, אך ישנם גורמים משותפים לכל סוגי ההתמכרויות:

גורמים גנטיים וביולוגיים: הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון, נטייה לברוח במקום להתמודד, קושי בוויסות רגשי, מערכת גמול לא מתפקדת.

גורמים פסיכולוגיים: תנאי חיים ירודים והכנסה נמוכה (מאפשר בריחה מהקושי לעולם דמיוני), בעיות חברתיות (בעיקר בהתמכרות להימורים), מתח וטראומה, רקע משפחתי בעייתי, פער בין יכולת גבוהה למימוש נמוך, קושי בדחיית סיפוקים ועוד.

כשפוגשים מכור, לא מדברים אתו על כמויות (כמה שתה/עישן/ שיחק/ אכל) אלא מבררים האם עשה זאת כי רע לו? ממה הוא מנסה לברוח ואת מה הוא מנסה לשכוח?


לסיכום: כפי שהקדמתי לומר, נגעתי כאן רק בקצהו של נושא חשוב רחב ועמוק זה, אני תקווה שהמידע שהובא כאן יצר סדר במחשבותיכם והבהיר את גודלו וחשיבותו, כוונתי היא להביא למודעות מתוך תקווה ואמונה שכשזה במודעות זה יטופל.

במידה ומצאתם צורך להעמיק, לימדו את הנושא וטפלו בבעיה בהקדם.


אז מה עושים?

ההמלצה היא לאבחן ולטפל בהפרעת קשב עוד כשהילד קטן ובכך להקטין או אף למנוע את הסיכויים שלו להגיע למצב של התמכרות. לאחר האבחון קיימים מגוון רחב של טיפולים: תרופתיים, פסיכולוגיים, טיפול רגשי, CBT, טיפול באומנות, אימון לבעלי הפרעת קשב ועוד.


תהליך אימון ממוקד ומותאם אישית הוא אחד הטיפולים השכיחים המוכחים והמומלצים ביותר.

באימון ניתנים כלים אפקטיביים וארוכי טווח המסייעים בכל תחומי החיים, ניתן לקרא בהרחבה : https://www.eti4coach.co.il/coaching-adhd


באם המצב הנוכחי הינו חשוד או מאובחן כהתמכרות, יש לטפל במרכזי הטיפול הייעודיים מול אנשי מקצוע מומחים בתחומם.


הערות הרחבה:

*הדופמין הוא מוליך עצבי חשוב ומשמעותי שנמצא במוח שלנו, כימיקל חשוב שאחראי על תופעות כמו תשוקה, חשק, יכולת ריכוז ומוטיבציה. מחקרים מראים שהדופמין מופרש לא רק כאשר חווים תענוג או הנאה, אלא גם כאשר מצפים לו. דוגמא: חיבוק מהילד מפריש דופמין, ארוחה טובה מפרישה דופמין, סקס טוב מעניק הפרשת דופמין וכשיש פגיעה בייצור שלו לא נחוות תחושות אלו ויש קושי רב לנהל חיים רגילים ואפקטיביים.


** יתכן שתוצאות אלו קשורות לעובדה שבמהלך המבדקים נאסר עליהם לעשן, מה שהשפיע על יכולת הריכוז שלהם ולא בהכרח מעיד על רמת אינטליגנציה, יחד עם זאת, חשוב לציין שבמהלך החיים פעמים רבות אנו עוברים מבחנים ומיונים המשפיעים על התקדמותנו במסלול חיינו.


*** מפתחי המשחקים רוצים שהמוח שלנו ייצר הרבה דופמין וכל הזמן, לכן בכל המשחקים נמצא 3 מרכיבים שיוצרים אתגר: פעולה + מגבלות (חוקי המשחק) + מדד הצלחה. המוח מתגמל אותנו על התמודדות עם אתגרים בכך שנותן לנו תחושות של סיפוק, אושר, חוסן וביטחון.


מקורות:

דר' אילן טל, פרופ' ראסל ברקלי, דר' דניאל פיינגולד, פרופ' שאולי לברן, דר' דותן קידר, אור ברנט שלו, גב' איריס שני, גב' אינה ארצי, גב' אורית קובץ'.

Comments


אני מזמינה אתך לספר לי על נושא בחייך בו יש לך כמיהה לעשות שינוי, גדול או קטן

© כול הזכויות שמורות לאתי אלהרר

bottom of page