לא פעם בחיים אנו מוצאים עצמנו מתלבטים רבות בין שתי אפשרויות. קשה לנו לעשות בחירות ולקבל החלטות. רוב הזמן, אלו החלטות יומיומיות שאינן הרות גורל. אך לעיתים הן משמעותיות ועשויות להשפיע על חיינו. לרוב, אנו נוטים לחשוב ולקבל את ההחלטות בכובד ראש מתוך רצון להשפיע לטובה על החיים, אך שלא כמו בסרט 'דלתות מסתובבות' שם רואים איך פניה ימינה השפיעה על גורלם באופן מסויים ופניה שמאלה באופן אחר, במציאות, אין לנו דרך לדעת אם החלטנו נכון או מה היה אילו היינו מחליטים אחרת. אין לנו מכונת הסרטה המקרינה לנו את הסרט: 'גילגולה של החלטה' , לכן הבחירה הסופית היא שלנו, לטוב ולרע. אני מקווה שבעיקר לטוב.
ברור שבעת קבלת החלטות גלגלי המוח שלנו עושים עבודה של מאזן ושל כדאיות. אך מה עומד מאחורי הקלעים שם במוח? מה גורם לנו בסוף להחליט כך ולא אחרת?
לזה קוראים: סולם ערכים.
כל החלטה, קטנה כגדולה, בטרם התקבלה, היא נבחנת במדד הערכים האישי : האם היא מתאימה לסולם הערכים שלנו או שעומדת בסתירה.
כאשר יש התנגשות ערכים , מצב בו שני ערכים מאוד חשובים מתנגשים זה בזה, אנו בודקים מהו הערך הגבוה והחשוב ביותר מבין שניהם, והוא שישפיע ההחלטה שתיבחר.
דוגמא: ערכים חשובים: קריירה ומשפחתיות.
קיבלתי הצעה לצאת לרילוקיישן ממקום עבודתי, ללא משפחתי. אם אקבל אותה, ערך הקריירה יבוא לידי ביטוי אך הוא מתנגש עם ערך המשפחתיות שאף הוא חשוב לי.
החלטה שתעמוד בסתירה לסולם הערכים האישי, תביא עימה חיים נטולי אושר.
קיימים 3 סוגי ערכים: ערכי מוסר, ערכי מטרה, וערכי אמצעי. סולם הערכים מושתת ברובו על ערכי מוסר שתפקידם לדאוג לחברה תקינה והוגנת.
חוט יקר וחזק מחבר בין סולם הערכים למידות אופיינו. את המידות, כמו הערכים, אנו סופגים מינקות מבית הורינו ומסביבת החיים בה גדלנו. ככל שהם עומדים במבחן המציאות, אנו מעדכנים, משפרים ומחזקים אותם.
בזכות ערכים ברורים ומידות טובות , אנו זוכים בשלווה פנימית, בנחת בבריאות נפשית.
ספרות רבה עוסקת ברכישת מידות טובות, החל מספרי נימוסים והליכות, סיפרי חינוך והוראה, מקורות תלמודיים ורבניים.
וזה הביא אותי לאיגרת הרמב'ן המדברת על תיקון המידות. להלן קטעים מתוך איגרת יפה זו:
"שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אימך. תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, " כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו", שנאמר: הסר כעס מליבך, והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא נהנם, שנאמר: "וגם רשע ליום רעה".
כאשר תינצל מן הכעס, תעלה על ליבך מידת הענווה שהיא מידה טובה מכל המידות טובות... ובעבור הענווה, תעלה על ליבך מידת היראה, כי תתן אל לבך תמיד: מאין באת, ולאן אתה הולך.... וכאשר תחשוב את כל אלה, תירא מבוראך ותשמר מן החטא, ובמידות האלה תהיה שמח בחלקך.... ועל כן אפרש לך איך תתנהג במידת הענוה ללכת בה תמיד: כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף ועינך יביטו למטה לארץ וליבך למעלה... וכל אדם יהיה גדול מימך בעיניך, ואם חכם או עשיר הוא- עליך לכבדו, ואם רש הוא, ואתה עשיר וחכם ממנו- חשוב בליבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך...ואם יקראך איש, אל תעניהו בקול רם, רק בנחת כעומד לפני רבו...תחפש באשר למדת אם יש דבר אשר תוכל לקיימו, ותפשפש במעשיך בבוקר ובערב, ובזה יהיו כל ימיך בתשובה... חשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך...ובזה יהיו דבריך ומעשיך ומחשבותיך ישרים..."
אני ממליצה לקרא את האיגרת המלאה.
Comments