העידן החדש מביא עמו נגישות רבה לידע ולמידע בנוחות רבה, די לנו בלחיצת מקש במקלדת או במכשיר הסמארטפון, וכל המידע פרוש לפנינו. גם תחום המדע והמחקר הפך לנגיש ולנפוץ, מחקרים רבים מתבצעים על מגוון רחב של נושאים מסקרנים ומעניינים.
אם בעבר נעשו מחקרים רק לצורך מתן מענה רפואי ותוצאותיו היו שמורים אצל רופאים ואנשי מחקר בלבד, הרי שהיום בזכות מעבדות משוכללות, גישה למקורות מידע אדירים ומהירות השגת נתונים, נחקרים גם נושאים שאינם בעלי דחיפות רפואית ותוצאותיהם מפורסמים לכל מתעניין.
חלקם של מחקרים אלו נועדים לאפשר לנו חיים נוחים ואף לספק לנו מעט שליטה על מפת חיינו, אחד התחומים המסקרנים שבהם נעשים מחקרים מעניינים מאוד ועליו אני רוצה לדבר כאן , הוא המחקר הגנטי.
במחקר שנעשה ב-2018 ותוצאותיו מעניינות במיוחד, בוצעה בדיקה גנטית ל- 200 נבדקים, במסגרתה נבדק למי יש גן המקושר להשמנה ולמי יש גן המקושר ליכולות ספורטיביות. לאחר מכן, חצי מהמשתתפים ביצעו פעילות גופנית וחצי מהמשתתפים אכלו ארוחה ואחריה נמדדה רמתו של הורמון בדם אשר מאותת על שובע. לאחר שבוע, החוקרים מסרו למשתתפים את תוצאות הבדיקה הגנטית שעברו, אך רק חלקם קיבלו תשובות שהיו נכונות במציאות.
בסוף הנבדקים ביצעו שוב את מה שעשו בשבוע הקודם - אכלו ארוחה או ביצעו פעילות גופנית. על פי תוצאות המחקר וללא קשר לנכונות המידע הגנטי - התוצאות שנמסרו למשתתפים, כמו הכתיבו את הדרך בה גופם הגיב למטלה בהשוואה לשבוע קודם, מי שחשב שהוא פחות נוטה להשמנה, הפריש יותר הורמון שובע בסיום הארוחה ומי שחשב שיכולותיו הספורטיביות ירודות תפקד פחות טוב בפעילות הגופנית, כלומר, הגנטיקה עצמה היוותה חלק פחות מכריע מהמידע על הגנטיקה.
אם כך, נראה שהנטייה שלנו היא להאמין שאבחון גנטי מלמד על גורלנו ושאין לנו מה לעשות נגד זה, אנו מפרשים את התוצאות כ'כן' ודאי או כ'לא' ודאי.
מה שאנו רואים כאן - המוח שמושפע מהתפיסות שלנו את עצמנו הוא שאחראי לכך שבמקרים מסוימים אבחון גנטי מחולל מציאות יותר משהוא חושף אותה ומכוון שהאבחון הגנטי נופל על מוח רווי בתפיסות של מהותנו הגנטית הוא מחזק אצלנו את התפיסה ש"גורלנו נגזר".
דוגמה נוספת: הוכח שכשנותנים לנו גלולת סוכר ואומרים לנו שהיא מורידה לחץ דם, היא אכן משפיעה עלינו כך. כשמייחסים לאותה גלולת סוכר יכולת להבריא אותנו, מערכת החיסון מומרצת.
כשנותנים לנו לשתות שייק שנאמר לנו שהוא דל קלוריות, הורמון הרעב שלנו מופרש ואנו נשארים רעבים לאחר ששתינו אותו.
במחקרים אלו הדבר שעיצב את התפיסות של הנבדקים לא היה התווית שהודבקה למזון מסוים או לגלולת הסוכר, אלא התווית שהודבקה לגנים שלהם.
בקיצור: מחקרים אלו הראו שהרגשות וסט האמונות שלנו משפיעים לא רק על התחושות והפרשנות שלנו אלא גם על ההורמונים, על מערכת החיסון שלנו ועל הגנטיקה שלנו, עצם הידיעה שיש לנו גם כזה או אחר, כמו למשל גן ההשמנה, הופכת את הגנטיקה הזאת מפוטנציאל חבוי לנבואה שמגשימה את עצמה.
את הגנטיקה לא ניתן לשנות, אך את סט הרגשות, המחשבות והאמונות שלנו, בהחלט שניתן.
אם אתם מזהים את עצמכם במחקרים הללו ואם אינכם מצליחים לשנות את איכות חייכם (לרדת במשקל, להכניס פעילות גופנית לסדר יומכם, להכניס שלווה לחייכם וכדו'), סימן שזהו השינוי שאתם צריכים להתחיל בו.
אתם מוזמנים אליי לתהליך אימון בו נעשה זיהוי, חשיפה ועיבוד המחשבות והרגשות המשפיעים על הפיזיולוגיה שלכם ומשבשים את הגנטיקה עמה נולדתם.